הצדק הוא עיוור /  גיא גיסר


לא מזמן השתתפתי בפאנל של עוד טעימת וויסקי.
לו תשתווה כמות התיירים לכמות נציגי הוויסקי הסקוטי והאירי שקפצו לביקור בישראל בשנה האחרונה, מצבנו יהיה בשמיים.
שוב מצגת, עוד סרטון פרסומי, ואיך אפשר בלי הסבר מייגע על כוסות הטעימה המיוחדות שנועדו לשמר את הארומות המיוחדות של משקה האלים.
הנציג הזר חביב להפליא. תמיד יהיה בסביבות גיל 50, אדמומיות בלחיים, שיער בהיר עם נטייה לג'ינג'יות, חצאית מסורתית עם אבזם אימתני בגדלו, ומשפטים כמו "כמה נהדר לבקר בישראל" נשמעים כאילו היה עוד זמר רוק שבא לשיר בארץ הקודש, לבשר שהשלום אוטוטו בדרך ולברוח כל עוד נפשו בו.
משתתפי הפאנל יהיו חייכניים מתמיד. בכל זאת, וויסקי חינם לא נוחת כל יום, וכולם יהנהנו עם הראש למשמע דברי ה'אמבסדור' כאילו המבטא הגאלי/סקוטי הלא כל- כך ברור שגור בפיהם מאז הילדות. בין לבין ישתו כמה דברים טובים, יאכלו משהו, ייהנו מהאירוח הלבבי, אך לא ישימו לב שמשהו חסר. אין כמעט דגש על הארומות והטעמים בוויסקי שמונח מולם, על ההבדלים בין השנים השונות או על הציונים שניתנו לו בטעימה האחרונה של ג'ים מוריי ומייקל ג'קסון. רק שיווק, שיווק ועוד שיווק.
נדמה כי יש פחד נסתר של יבואני וצרכני הוויסקי מכל הנוגע לפירוק הוויסקי לגורמים. יש שיקראו לזה פלצנות, יש שיגידו שמה שמשנה זה אם הוויסקי טעים או לא, ויש שיגידו- בשקט בשקט- שהם מפחדים להתגלות ככאלו שלא מבחינים בין מורתלאך 16 לג'יימסון. פדיחה? לא ממש.
אף אחד לא מצפה לחוטם יהודי גאה שיוכל, באנפוף קליל, להבחין בהבדלי ארומות הכבול הקלילות בין המאלטים השונים מהספייסייד. לא מהכיוון הזה יבוא לציון גואל. יהיה זה מרתק לראות מה יהיו התוצאות של טעימה עיוורת רצינית ומקצועית בקרב סלבריטאי הוויסקי בישראל, כשבסופה יצטרכו לדעת/לנחש מהו הוויסקי שטעמו. מי יודע, אולי נגלה הבנה אמיתית של הוויסקי, וניצוצות הכבול ינצחו את מעמידי הפנים החביבים והלא מזיקים.

העם בציון ממתין, מישהו מרים את הכפפה?