ג'ין עם טוניק /  מירה איתן


אחד המשקאות האהובים עלי (פרט ליין) הוא כמובן הנוזל הנפלא הזה המכונה וויסקי.
האמת, שאין לי וויסקי אחד. אני נהנית לטעום ממגוון רחב של סוגי וויסקי. אבל נזכרתי בפדיחה שגרמתי לעצמי בביקור מזקקות שערכתי בסקוטלנד לפני שנים ספורות. אחד הביקורים המאלפים יותר היה במזקקת גלן פידיך. האנשים יודעים קבלת פנים מהי. הם אוהבים אנשים ומארחים בנדיבות רבה. בסוף הביקור המאלף ולאחר טעימות של כל וויסקי שיצא אי פעם מהמזקקה, מהצעיר ביותר ועד המיושן ביותר, נסעתי בתוך ענן אדי האלכוהול עם מארחי החביב לודו לעיירה Craigellachi... נראה אתכם מבטאים את השם...
העיירה נמצאת במרכז 'דרך הוויסקי' ובמרכזה מלון שנקרא על שם העיירה (אין סיכוי שאני אבטא את זה שוב). במחירים של 120 – 200 לירות אנגליות עבור אחד מ-25 חדרים או סוויטות בסטנדרטים גבוהים במיוחד, תבלו במלון שנראה כטירה מטופחת יפהפיה, שנוסדה בסך הכל בשנת 1893 (די חדשה). הטירה משקיפה על נוף מדהים של נהר Spey, ומשרה על לקוחותיה אווירת חמימות ביתית (הכוונה כמובן לבתים מהאגדות).
מלון כפרי עם לובי קטן ומקסים, ספות מעור רחבות של טירות אנגליות, אח יפהפיה בוערת בנעימות, ספריה די גדולה לנוחות השוהים במקום, בר ומסעדה מצויינת. למי שהפרוטות לא עודפות בכיסו, שווה לפחות לבקר ולראות את הבר במקום, שהוא מבחינתי גולת הכותרת של המלון. הבר הקטן צמוד לחדר הכניסה, אי אפשר לפספס אותו. אז מה כל כך מעניין שם בעצם?
ארבעה קירות לחדר, עד פה נשמע הגיוני? ועליהם מדפים לכל האורך והרוחב, מהמסד ועד הטפחות, מלאים בבקבוקי ויסקי שונים, מלמעלה מ-130 מזקקות סקוטיות. למעלה מחמש מאות מותגי וויסקי שונים. אוי, איך שאני הלכתי לאיבוד שם.
העיניים לא מסוגלות לקלוט ולתפוס והתאים האפורים לא מאמינים למראה העיניים. כל מה שרצית לטעום ולא העזת... ואז פנה אלי המארח החביב שלי ואמר את המשפט לו מחכה כל 'שרוט' וויסקי כל החיים "תבחרי איזה וויסקי שאת רוצה לטעום, מאיזה בקבוק שתרצי, לא חשוב מה המחיר". ברגע זה ענן סמיך של אדי וויסקי ירד על עיניי, סחרר את ראשי וחסם את יכולת ההחלטה שלי לחצי השעה הבאה. ולפתע פתאום שמעתי את המשפט הבא יוצא מפי לכיוונו של הברמן האדיב "אפשר לקבל ג'ין עם טוניק?".
את השקט המביך שהשתרר לאחר המשפט הנורא הזה אני לא צריכה לתאר לפניכם.