הגודל לא קובע /  יונתן ישי


לקראת סוף שנת 2005 נפל דבר בעולם האלכוהול. תאגיד האלכוהול הענק 'פרנו ריכרד' רכש תאגיד אלכוהולי אחר – 'אליי דומק'. רכישה זו יצרה מצב חדש, המסמל למעשה את שיאו של תהליך המתרחש בשנים האחרונות בתעשיית האלכוהול. תהליך בו משתלטים תאגידי הענק על התעשייה.
מצב זה, בו תאגידי הענק הולכים ומתעצמים אינו ייחודי אך ורק לעולם האלכוהול אלא מתרחש מתחת לעיננו בכל תחומי החיים.
סיבות רבות עומדות מאחורי הרצון של אותם תאגידי אלכוהול להמשיך לגדול ולצמוח - התחרות הקשה, הרצון לספק את בעלי המניות וכמובן המרדף אחרי היוקרה. אך אחת הסיבות החשובות והמעניינות המעודדות תהליך זה, היא העובדה כי עולם האלכוהול הוא עולם הפכפך. האופנות משתנות במהירות ומשקה שהיום פופולארי ביותר, מחר כבר יהיה היסטוריה. על מנת שחברות יוכלו להתמודד עם מצב זה, עליהן להיות מוכנות לכל שינוי.
תאגיד שבידו מגוון מוצרים רחב, יוכל לתמרן ולתת מענה לכל טרנד או אופנה חדשה.
חברה אשר תשים את כל הביצים בסל אחד, או במילים אחרות, תתמקד במוצר מסוים, מוצלח ככל שיהיה, לא תוכל לשרוד במידה ואותו מוצר ירד מסדר היום של צרכני האלכוהול.
ואכן אם נבדוק את סל המוצרים של תאגידי הענק נגלה, שלכל אחד מהם, ישנם נציגים מכל הסקטורים בעולם האלכוהול.
תאגיד האלכוהול הגדול ביותר בעולם כיום הוא דיאג'ו. מדובר בקונצרן ענק אשר בבעלותו מספר רב של חברות אלכוהול מפורסמות וידועות. וודקה סמירנוף, ג'ין גורדון, טקילה קוורוו, הבירה האירית – גינס, הוויסקי J&B והחברה הידועה ג'וני ווקר – כל אלה הם רק חלק ממגוון החברות והמוצרים אשר בבעלותו של התאגיד.
יתרה מזאת, אם בסקוטלנד, נכון להיום, ניתן למצוא כמאה מזקקות וויסקי פעילות – כמעט שליש מהן שייכות לדיאג'ו.
תופעה זו מעוררת חשש רב בקרב חובבי וויסקי רבים, אשר וויסקי עבורם הינו מוצר של עבודת יד, עובדה ההופכת אותו למוצר יקר, איכותי ומורכב לעשייה.
תאגידי הענק, לעומתם, ללא ספק ינסו לייעל ולתעש את ייצור הוויסקי מסיבות כלכליות כאלה ואחרות.
המפגש בין הרצון לשמור על איכותו של הוויסקי ועל דרכי הייצור המסורתיים והיקרים לבין אינטרסים כלכליים של תאגידי ענק מסתיים לעיתים קרובות בניצחון הכסף, וניצחון זה של האינטרסים הכלכליים במקרים רבים עלול לפגוע במוצר עצמו.
יתרה מזאת, אנו רואים כי מספר מזקקות הוויסקי אשר בבעלות פרטית או משפחתית הולך ונעלם. עובדה אשר ללא ספק מצערת ומדאיגה חובבי וויסקי רבים. החשש כי עולם הוויסקי יהפוך להיות תעשייתי, קיים ומפחיד.
אך למרות כל זאת, אל לנו לפחד יתר על המידה מפני אותם גופי ענק. החששות אמנם קיימים, אך ניתן למצוא גם יתרונות לעניין (עד כמה שזה נשמע מוזר).
היתרון הגדול והמשמעותי ביותר של אותם תאגידי הענק, הוא העוצמה הכלכלית שלהם, המאפשרת להשקיע סכומי עתק בפרסום, להפיק קמפיינים אדירים בכל העולם, וכך לקדם את תעשיית הוויסקי ולהגיע לקהל רחב הרבה יותר. יתרון גדול המקדם את הוויסקי ומביא אותו לקהלים חדשים ומגוונים.
בזכות אותו כסף גדול ובזכות המלחמה בין התאגידים הגדולים, הפרסום והשיווק יוצרים מודעות רבה לוויסקי, יותר משהייתה אי פעם בעבר. כך שאם מסתכלים על התמונה הכוללת, בהחלט ניתן לראות כי תעשיית הוויסקי גדלה ומתפתחת, בין היתר, בזכות אותם תאגידי ענק בעלי התקציבים הגדולים.
נקודה מעניינת היא העובדה, כי אותן מזקקות קטנות אשר אינן חלק מאותם תאגידים גדולים – אמורות להידחק הצידה ולהיות הנפגעות העיקריות ממצב זה. אך מפתיע לגלות שהתגובה למצב זה דווקא הפוכה והביקוש אליהן רק גדל. אין ספק כי מזקקות קטנות ופרטיות מעוררות סקרנות ועניין רב במיוחד עכשיו כאשר חובבי הוויסקי באשר הם מודעים וחוששים מאותו תהליך של הפיכת המוצר לתעשייתי.

מה שנותר לנו לעשות הוא למזוג כוסית של וויסקי ולהמתין ולראות מה ימים יגידו.

(כתבה זו נכתבה בעבור מגזין 'על השולחן')

חזרה לדף הראשי